4.11.2011

מעשה בארבעה בנים

בזמן האחרון אני מסתובבת עם  תחושה אפיקורסית במקצת, לא ברור לי מה אני צריכה לעשות, מה אני אמורה להבין. מתי זה בסדר לפקפק ומתי זה מתנשא ומעיד על בורות וריחוק.
אפשר להגיד שזה מזכיר לי קצת את ההגדה. 

מעשה בארבעה בנים: חכם, רשע, תם, וזה שלא ידע לשאול.
 החכם מתחבר לי לאדם משכיל ומאוזן שיודע את הגבולות,מהי ההלכה ומהי המסורת. שהוא  מהו הכשרון ומהו חירטוט שנשלף מהשרוול. אדם מוכשר שמנצל את הכשרון שלו, עובד קשה ומתפתח.
הרשע גם יודע את החומר, מספיק בשביל לשאול שאלות מקשות ורציניות."מה העבודה הזאת לכם" הוא ישאל, אבל לא לא יהיה שם כדי לשמוע את התשובה. הוא מוציא את עצמו מן הכלל ומשליך את כל מה שלמד על אנשים אחרים ולא מיישם זאת על עצמו.
התם יודע את החומר, ומבין אותו, אבל הוא לא שואל ומתעניין מעבר לחובתו. יכול להיות שיקבל בבגרות 100 ויצליח בחיים אך הוא תמיד ישאר בובה על חוט יחפש אנשים שיגידו לו מה לעשות ויבצע כדי לסמן וי ולהמשיך.
זה שלא ידע לשאול, אינני יודעת אם הוא אדם לא משכיל, או שהוא כן משכיל אך איבד את הדרך ושכח איך משחקים את משחק החיים - שואלים שאלות. אולי הוא לא קיבל את האמצעים הדרושים כדי להבין שהוא יכול לשאול שאלות והן יהיו לא פחות טובות מאלה ששאלו לפניו.
הדרך שבה קוראים לו "זה שלא ידע לשאול" מעידה על כך שתמיד הוא נמצא, זה שלא משתתף אולי כי הוא לא ברמה של כולם.

אם הייתי רוצה מסר של פעולת בני עקיבא הייתי מסכמת ואומרת שבכל אחד מאיתנו יש את כולם ואנחנו רק צריכים לדעת ולהיות הכי טובים שאנחנו יכולים תוך כדי עזרה לחלש שלידינו.
אם הייתי במצב רוח רע אולי הייתי משליכה ומסווגת כל בן ולחברה אליה הוא משתייך ובמיוחד את עצמי.
אם הייתי הולכת לפי הסטיגמות על הבית ספר שלי הייתי שואלת היכן ארבעת הבנות. (אני כן שואלת את זה אולי כבר התייאשתי מקבלת תשובה.) 

אני במקום שלא מחפש אסמכתות ומקורות. להגיד את מה שאני רוצה בלי להוכיח את זה לאף אחד(וגם אני לא באמת יודעת להוכיח, 3 יחידות מתמטיקה גם כן... זה לא בבגרות.). פשוט כי זה רצוני עכשיו 
כרגע אני רוצה להאמין שכל אחד מפרש את העולם בדרך שנוחה לו באותו הזמן, ולכן אני אשאיר לכם להתלבט לבד.שתפו אותי כדי שאשנה את דעתי ואשתפר.

 
אבא שלי כל שנה אומר שבהגדה אין רק ארבעה בנים, יש חמישה. הבן האחרון לא טרח להגיע. 
 זה החלק האהוב עלי בסדר, חדשנות עם ניחוח של וותק. משהו מוכר, תמים ומציאותי שהופך למסורת. 
כמו שתמיד ביקשתי לאפיקומן ארנבת למרות שידעתי שלא אקבל, אך מעולם לא הפסקתי לנסות.


תגובה 1:

  1. הפסקה האחרונה קנתה אותי לגמרי...

    השבמחק