בבית החזה קצת שמאלה גרה מפלצת קטנה
כל פעם שהיא רואה משהו שהיא רוצה
היא גדלה
טיפה טיפה
בהתחלה היא רצתה להיות ראש ממשלה
אחרי זה רצתה למצוא קריירה,
משפחה
מישהו.
המצב התדרדר עד כדי כך
שחמדה את קופסת השימורים הריקה של ההומלס שגר לה מתחת לבית.

תענית 2

נעמדתי ונחת מולי

ראיתיך

כמעט שנישקתיך

הרגשת את הבל נשימתי

וחששתי ש...

אזייף

רעדתי מהתרגשות

נאלמתי 

לרגע

קיוויתי

שתעלמי

יד רועדת

ביד קטנה

שמורה את הדרך

מזכירה את המנגינה

פותחת את הפה ו..

והזמן עובר

ואת איתי

כל כך קרובה

רק אנשים מפרידים בינינו

קיוויתי

עלי להכירך יותר.

לדעת את סימנייך.

פרפרים בבטן

רעדתי

כמעט נגעתי בדפייך

כרכת את ידייך סביבי

אילו נפלתי

הייתי

לא רק האנשים מפרידים

ביני ובינך

עולם שלם

המוטל עלי ללמוד

וזמן קצוב

שעובר לאט

אבל בינתיים את כאן איתי

הלוואי ולעולם לא תעזבי.

ברוך אתה

שהחייני

וקיימני

והגיעני

ועשני כרצונו

בזמן הזה.

שיר

לכל אחד צריך להיות love song.
קליט או מוזר
הוא יכול להיות גם שניהם.
מילים שחוזרות על עצמם
אותו רעיון במילים שונות.
להגיד שאני מתגעגעת אליך
לרמוז שמעולם לא הכרתי מישהו
מספיק
כדי שאוכל לכתוב לו שיר אהבה.

love song לא יכול להיות מאושר,
הוא חייב להיות שבור, מתגעגע
לעורר הזדהות
בין אנשים חסרי זהות

כל אחד צריך להיות שיר אהבה,
קיטשי מתקתק
שיוכלו לבלוע
את הדמעות
לעכל את המרחק
בין מזרח למערב
בסוף העולם
 שיר שידלג על ההבדלים
בין האנשים לנשים
בין חיים ואדישים
ירפא צלקות

שיר למעלה,
להגיד לך שנשאל לנצח
ניפול
ושום יד לא תתפוס אותנו.

צייר לי כבשה על החול

בחוף היו שחפים, התחלתי לרוץ אחריהם ולראות מה יקרה, הם האיצו את הליכתם אט אט עד שהתעופפו ועפו אל חבריהם.
לשמוע את הגלים,לרוץ אליהם לחוש את הקור, את הצריבה המדגדגת של המלח על הפצעים.
הייתי רוצה לכתוב שם על החול, אך אני חוששת שהוא ימחק.

יש רגעים שאני מרגישה בהם כל כך לבד, כל האנשים שחשובים לי רחוקים כל כך.. אינני שולטת בשפה, אנשים מדברים מהר ממלמלים מילים זרות, התרבות זרה ומוכרת בו זמנית.
והזמנים השונים לא מועילים בכלל, כאילו
אני על כוכב אחר,
הכבשה שלי נשארה שם,
מוגנת במכסה זכוכית.
לפעמים אני מרגישה
שאני חיה על וורד קוצני.
ואין מי שיצייר לי כבשה.