בחוף היו שחפים, התחלתי לרוץ אחריהם ולראות מה יקרה, הם האיצו את הליכתם אט אט עד שהתעופפו ועפו אל חבריהם.
לשמוע את הגלים,לרוץ אליהם לחוש את הקור, את הצריבה המדגדגת של המלח על הפצעים.
הייתי רוצה לכתוב שם על החול, אך אני חוששת שהוא ימחק.
יש רגעים שאני מרגישה בהם כל כך לבד, כל האנשים שחשובים לי רחוקים כל כך.. אינני שולטת בשפה, אנשים מדברים מהר ממלמלים מילים זרות, התרבות זרה ומוכרת בו זמנית.
והזמנים השונים לא מועילים בכלל, כאילו
אני על כוכב אחר,
הכבשה שלי נשארה שם,
מוגנת במכסה זכוכית.
לפעמים אני מרגישה
שאני חיה על וורד קוצני.
ואין מי שיצייר לי כבשה.
לשמוע את הגלים,לרוץ אליהם לחוש את הקור, את הצריבה המדגדגת של המלח על הפצעים.
הייתי רוצה לכתוב שם על החול, אך אני חוששת שהוא ימחק.
יש רגעים שאני מרגישה בהם כל כך לבד, כל האנשים שחשובים לי רחוקים כל כך.. אינני שולטת בשפה, אנשים מדברים מהר ממלמלים מילים זרות, התרבות זרה ומוכרת בו זמנית.
והזמנים השונים לא מועילים בכלל, כאילו
אני על כוכב אחר,
הכבשה שלי נשארה שם,
מוגנת במכסה זכוכית.
לפעמים אני מרגישה
שאני חיה על וורד קוצני.
ואין מי שיצייר לי כבשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה