אז, כשמשהו נגמר הוא פשוט נגמר.
ו
אינני במקום הזה
ביום האחרון שהוא לא אחרון
כאן
בחדר החשוך.

עכשיו, מכשירי חשמל קרים ומתפרקים מסמנים לי את הדרך.
ומסבירים על ההבדל בין שפה רזה לשפה מדוברת
ובין לעג לתמצות.
בין כשרון וקשיון.
הם מדברים בפתיחות רצופת דמעות בדידות, אושר וילדים משחקים.
העקר שיהיו ג'ינג'ים.