השתמשתי בגרב אחת יותר מידי זמן עד שהתמלאה חורים. הבנתי שעלי להחליף את הגרביים שלי לעיתים קרובות יותר.
בכל זאת אני מוצאת את עצמי לפעמים חולמת על עצמי מודדת את הגרב הישנה והטובה, מלאת תלאים של פיוס והשלמה.
אבל אז בפילוח כאב חד אני מתעוררת ורואה שהרגל שלי קפאה מקור.
בכל אופן, אני כבר רוצה לשים נעליים ולהתחיל ללכת. עדיף בקרוב, צריך מישהו לרוץ איתו
29.09.2010
מה היה קורה אילו היית שם חלק ממך בקופסא . נועל את הקופסא כדי שאיש לא יוכל לפתוח. ובסוף מאבד את המפתח?
זה אחד מהקטעים שכתבתי ונעלמו לי בתוך המחשב. ניסיתי לעשות הכל כדי לשחרר אותם מהנעילה (טוב, הכל חוץ מלבקש ממישהו שמבין בזה) ובפסח קרה נס ומישהו הצליח להעלות את הקבצים מהאוב (תודה לך מישהו).
נזכרתי וגיליתי על עצמי כמה דברים וביניהם טובים יותר וטובים פחות. נראה, אולי נפרסם עוד משהו.
ההחלטה לכתוב בלוג היתה בין השאר שלא יוצר עוד פעם מצב שבו דברים שהם היו והינם חלק ממני, נעולים בפני כאילו נשרפו. יש מספיק חלקים כאלה.
שם הבלוג אגב גם הוא בעקבות המקרה הזה. (ותודה לבנאי ולמקורביו).
משעשע. המטרה בנעילה הייתה למנוע משאר העולם להציץ אלי במקומות האלו, ובסוף אני מוצאת את עצמי באינטרנט פתוח לכל דכפין שמבקש להציץ.
אירוני, לא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה