כְּנִיעָה מְתוּקָה

חָלַמְתִּי שֶׁיָּרַדְנוּ בַּמַּדְרֵגוֹת.

כָּרַכְתְּ יָדְךָ סְבִיבִי

עוֹטֵף אוֹתִי בְּלֹבֶן

הַכְּנִיעָה שְבַּתָכְרִיך.

לִפֹּל

אֶל זְרוֹעוֹתֶיךָ.

הדָּחַף לְהִתְמַסֵּר לְחִבּוּק

לְרִפְרוּף הַיָּדַיִם

נוֹגְעוֹת-לוֹ-נוֹגְעוֹת

בַּבָּשָׂר.

וַאֲנִי שְתַּאֲוָה לַבָּשָׂר כְּבָר זְמַן מָה.

עַל כָּפֵּיךָ

יוֹרְדִים

מַדְרֵגָה

וּמִדְרֵג.

בְּלִי צְמַרְמֹרוֹת בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה

הוֹלְכִים בַּשְּׂדֵרָה

בְּלִי עוֹר בַּרְוָז

רַק יוֹרְדִים

בְּמַדְרֵגוֹת.

בּוֹא, חַבֵּק אוֹתִי

קַלֵּף,

תַּפּוּז נִרְקָב שֶׁל סוֹף הַחֹרֶף.

כְּדֵי שֶׁאֵדַע

מָתוֹק מַהוּ.

(טֶרֶם אִחְמִיץ

מֵהַבְשָׁלָה יִתְרָה).