זה כאב לו מידי כדי שיצליח לבכות
הוא רק צחק וצחק
כבר הרבה זמן לא הוציא נוזלים
הוא סחט את עצמו עד שלא נשארה בו טיפה
הוא קרא להורים שלו,לאהבת נעוריו, לכלב, אפילו לאיובים הכי גדולים שלו.
הוא קרא לכל מי שרק יסכים לשמוע
צעק עד שעבר את הסף
ולא היה יכול להמשיך
אך הייסורים המשיכו עוד ועוד כאילו מישהו משלם להם, כאילו הם נהנים מלראות אותו סובל.
היו להם חיים משל עצמם
'אתה תהיה חלק בסוף' הם אמרו לו
'אבל זה כואב' אמר והמשיך לצחוק
בשביל להיות יפה צריך לסבול
אז למה יש אנשים שנולדים יפים
בלי שהזילו טיפת זיעה
דמעה
הם סיימו עם האגף התחתון ועברו לאגף הפנימי
הטמפרטורה עלתה
והם המשיכו
שערה אחר שערה
משיכה אחר משיכה
קילפו מעליו קליפה
ועוד אחת
עד שנותר ערום יותר מביום היוולדו
הוא השאיר חלקים מעצמו אצל יותר מידי אנשים.
הוא נמצא עכשיו עם כל אחד מהם, מכסה ומחמם אותם
הוא השיל מעצמו כל כך הרבה קליפות עד שהוא בעצמו גילה שהוא רק קליפה
רק פנים
מצולקים
חסרי הבעה.
אל תטעו, הוא המשיך לצחוק
על הסיטואציה, ועל מר גורלו
הוא צחק וצחק
כדי שמישהו ישמע שהוא מתייסר
שמישהו יצלצל לאיך שלא קוראים לו
ויזעיק עזרה
שיתן לו משהו ללבוש
חבריו מעולם לא חשפו את עצמם לפניו
או השילו עור ישן
אולי גירדו איזה גלד
פצע ישן
ההבדל בינו לבינם,
או לפחות אחד ממהבדלים
שהוא טרי בזה
הם מניחים שהוא יהיה שם
תמיד
תמיד
הוא קילף את הבצל
עיניו צרבו
דמעה ראשונה זלגה על לחייו החשופות,
הציתה את נשמתו
התאדתה
ומעולם לא חזרה.
לעצמה
זה יעבור עם הזמן
הכאב
ואם לא
תתרגל אליו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה