התיישבתי ונחת בחיקי
חיבקתיך
כמעט שנישקתיך
הרגשתי את כובדך
וחששתי ש...
תחליקי
רעדתי מהתרגשות
והזמן עובר
ואת איתי
כל כך קרובה
רק בדים מפרידים בינינו
קיוויתי
עלי להכירך יותר.
הלוואי והייתי קוראת בך.
ביטני קרקרה
רעדתי
כמעט החלקת
כרכתי את ידיי סביבך
אילו נפלת
הייתי
כל האולם היה
לא רק הבדים מפרידים
ביני ובינך
עולם שלם
של חי ודומם
מחשבה ומוסר
המוטל עלי ללמוד
וזמן קצוב
שעובר לאט
אבל בינתיים את כאן איתי
הלוואי ולעולם לא תעזבי.
מדהים. את לא מעבירה רגש, את פשוט מרססת אותו לתוך העיניים...זה כואב.
השבמחקויאחד מחמאה. תודה
השבמחק