חלחלה של יום חול

לחלל שבת
לחולל לשבת
מחוללת,
חלולה.

טרם

רעיונות כבויים
מצופים לקה לבנה
משאירים שקיפות במקום לא נכון ולא אסטרטגי

חברו אותי לקיר
לבית.
ואזהר בצהוב
כמו כוכב שטרם נפל.

נ פ צ ו  אותי בחוזקה
הקליפה תשבר
לא אדלק עוד לעולם
בלי לחשמל מישהו.

משומשת, אך עדיין עובדת
צלקת מחרידה
במקום קרוב לפגיע.
אותיות לעז שקועות
מעטרות את כיפת הברזל.

נדחפת ומציירת עיגול חסר
עגול כמו שרק דמיון מסוגל להיות.
בעל שפיץ וחוד
כמעט לא מורגש.

עדיין לא נשרפתי

זכרון נקי

שולחן שבת
ילדה קטנה קורעת את הניילון
כי אסור.
הופכת חתיכות חלה לקוביות שקועות.
די, זה לא משחק!
מלקקת את הכפית עד שתהיה נקייה לגמרי
ורואה עולם הפוך.
מכניסה אותו לתוך פיה
מוכתם בטביעות אצבעות
ומפנה אליה את גבו.
השתקפות הכפית על העולם
ישרה לפתע
עם ראש גדול
וכתמי מדיח שלא יורדים.